רש"ש על יבמות כא:

גמרא והתניא כו' כלת בנו שניה וכא"א בבנו כו'. בכריתות הגיר' וכא"א בבת בנו כו' והוא מפורש כדברי הב"ש סי' ט"ו סעיף י"ט:

שם בת חורגו ערוה אשת בן חורגו מותרת. כצ"ל:

שם א"ד הא איתפליג דרתא. לכאורה תמוה דהא אם אמו ואשת אבי אביו דאין להן הפסק כדלעיל איתפליג דרתא טפי אבל רש"י במתק לשונו תיקן זה שכ' נתרחקה קורבה ויכוון למש"כ התוס' לעיל (ג א) ד"ה מקמי ע"ש:

רש"י ד"ה לא אסרו כלה. סתם שמע. כ"נ דצ"ל:

תד"ה מאי שייר. דברי המהרש"א בכאן תמוהים ששכח במחכ"ת מש"כ התוס' לעיל ד"ה לא אסרו דאשת אחי האם מן האם נאסרה בדורות האחרונים שוב מצאתי שכבר הושג בס' חס"י: