רש"ש על יבמות י:

גמרא וח"ל בני חליצה ויבום נינהו. לכאורה הנל"פ דקאי על צרות דאדכרינהו ר"ל בקושייתו דמיגו כו' צרתה נמי אסירא ורש"י נדחק בזה ואולי נד מלפרש כן מפני לשון זכר דנקט הש"ס:

שם על הצרה בין הוא ובין האחים חייבין עה"צ כרת. הרי"ף הביא זה בפ' החולץ וכן הרא"ש שם בסי' כא וליתא שם על הצרה הראשון:

תד"ה לפי. ולוי מיירי בפלוגתא כיון דתני אנוסת אביו גבי כו'. ועי' מהר"ם וצ"ע דסותרים א"ע למש"כ לעיל בע"א בד"ה דקתני שכתבו ובסיפא לה"ל למיתני אלא ה':