רש"ש על תמורה כב.

רש"י ד"ה דאי לאו מומא. תרעה כו'. אשגרת לישנא הוא. דהא מסאבא וקיימא. ור"ל דתמכר ויפלו דמיה לנדבה. וכצ"ל לקמן (כג ב) בתד"ה המפריש בסופו שכתבו והשני רועה. ומאי שייכא רעייה גבי מעות:

רש"י ד"ה עברה שנתה חזיא להקרבה. אפילו אין שם ריעותא לבד דאיבוד מתה. כ"נ דצ"ל:

תד"ה אי תניא. התם הוא דאהני לה אבודה כו'. כ"נ דצ"ל כגירסא שבגמרא: