רש"ש על תענית ט:

גמרא ללמדך שגדול יום הגשמים כו'. לעיל (ז ב) ועמש"כ שם:

שם וכתיב מכין הרים בכוחו וגו'. רש"י והגרי"פ והגר"א מחקוהו. ולעד"נ דצ"ל עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו וגו'. והוא בירמי' (י) וסמיך ליה לקול תתו המון מים כו' והוא למוד אחר. וכ"מ מפורש במ"ר בראשית פי"ג דר' אושיעה דורש מהך קרא דעושה גדולות כו' ר' אחא מייתי ליה מהכא עושה ארץ כו'. גם הגי' שלפנינו יש ליישב דבסמוך להאי קרא דמכין הרים כו'. כתיב פקדת הארץ ותשוקקה וגו' ונכון בעז"ה:

שם דאלת"ה אבק ועפר מן השמים המ"ל. לפי הנחת הטעמים דמלת ועפר מוטעמת באתנח. תיבות מן השמים קאי אדלקמי' אירד עליך כו'. אך עומק פשוטו של מקרא נראה כפי' הגמרא וטעמו יתן ה' את מטר ארצך מן השמים (ע"ד הכתוב למטר השמים) אבק ועפר. ירד עליך (פי' המטר הנזכר) עד כו'. וע"ש בביאור: