רש"ש על תענית ל:

גמרא תנ"ה (ברי"ף ורא"ש ליתא תיבות נמי הכי) רשבג"א לעולם כו' כדי שיתענה. נראה דהש"ס כוון להברייתא דלעיל (י ב) אלא שהביאה בקוצר כמו שמצינו כן רבות. ויל"פ גי' שלפנינו (תנ"ה) ור"ל דתניא נמי דלענין תענית קאמר כן ולפרש מלת לעולם דאמר במתניתין דמשמעו דבא לרבות עוד כיוצא בו:

שם תנ"ה כל האוכל בשר כו'. ברי"ף ורא"ש ליתא לתיבות תנ"ה. וי"ל קצת ע"ד שכתבתי בסמוך:

שם תנ"ה מודה ר"י כו'. עמש"כ בביצה (טז):

תד"ה כל. דתוספת יוה"כ מה"ת כו' וכתיב בעצם היום הזה. נראה דיכוונו לתנא דעצם עצם ביומא (פ"א) ע"ש כל הסוגיא:

רש"י ד"ה ממנו. לא גזרו אלא מהם אבל מבניהם כו'. כצ"ל ותיבת ממנו למחוק:

רש"י ד"ה שכלו. תמהו ואמרו כו'. וכ' התוי"ט ותמיהתם כו' וסברו כו' יתחילו משנה שהיה בה שלוח מרגלים כו'. אבל השי"ת התחיל החשבון מזמן יציאתם ממצרים כו'. תמוה דגם לפי חשבון זה עדיין ה"ל למות בשנה זו שהיא שנת המ' ליצ"מ. ועיין בזה באורך בתוספות בבא בתרא (קכא) ובמפרשים שמה: