רש"ש על תענית כט:

גמרא אר"נ ל"ש אלא לכבס וללבוש. הגבו"א פי' דלדידי' המכובסין קודם לשבוע זה שרי ללבוש ע"ש. ותימה שנעלם מכת"ר דברי הרא"ש שכ' להפך:

שם וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם. כתובות (י ב):

רש"י ד"ה וכן עט"ב שח"ל בשבת. שהיה אוכל הוא ושריו ס' כר סלת. בקרא (מלכים א' ה' ב) כתיב שלשים כר סלת וששים כר קמח. גם מש"כ הוא ושריו צ"ע מב"מ (פו ב):

תד"ה בשני. מכאן מוכיח ר"ת כו'. עמש"כ במגילה (כג):

הגבו"א בד"ה ח"ל בא' בשבת כתב דבהא דבחמישי מותרין מפני כה"ש כל המפרשים לא חילקו בזה בין כיבוס לתספורת. ותמיהני דאישתמיטתי' הג"א בסי' ל"ב שכ' דלספר אסור אפילו בחמישי כו' ע"ש. ובירושלמי משני על הא דמקשה למ"ד דלכבס ולהניח מותר מהא דקתני ובחמישי מותרין כו' (כדמקשה בגמרתינו) לתספורת הושבה. הרי מפורש דמותר. וי"ל דס"ל להג"א הואיל דבש"ס דילן לא תירץ כן מוכח דס"ל דאסור. ועוד נ"ל דטעמא דהג"א דאוסר תספורת הוא משום דנהנה בה מיד וע"כ לא שרי אלא לכבס ולהניח עד השבת אבל ללבוש מיד כגון שאין לו אלא חלוק א' אסור. אך ז"א אלא למ"ד דאף להניח אסור אבל למ"ד דשרי להניח א"כ ע"כ הא דבה' מותרים היינו אף ללבוש מיד כדמשני בגמרא דילן ואף שנהנה מיד שרי א"כ ה"ה לספר שרי ולפ"ז ב' התלמודים מתאימים. וראיתי להמ"א סי' תקנ"א סקי"ד שכ' טעם אחר לאיסור תספורת להג"א ע"ש ומש"כ נראה נכון בס"ד: ומש"כ הגבו"א בד"ה אמר לך שמואל. בדברי רשב"ג ובהירושלמי דאמר ט"ב שח"ל בשבת ונדחה ב' שבתות מותרים. עמש"כ בזה בחדושי להשו"ע סי' תקנ"א במ"א סקט"ז בס"ד: