רש"ש על תענית יח.

גמרא לימא מתשעה ביה ותמניא גופי' אסור דה"ל יומא כו'. הגבו"א הקשה מזה על גי' התוס' במנחות (סה) באיתוקם תמיד' דלא להתענאה ובחגא דשבועיא דלא למספד א"כ מאי פריך הכא הא איצטריך משום איסור הספד וכן הקשה השעה"מ בפ"א מהל' מגילה. ולכאורה היה נראה לישב דפריך אליבא דר"א דמשני לעיל וזה הואיל ומוטל בין ב' י"ט כו' ואפי' בהספד נמי אסור. הרי חזינן דאפי' הא' מב' י"ט אינו אסור אלא בתענית (לפי גי' התוס' הנזכר) כיון דהב' אסור אף בהספד גם יום הביניים אסור אף בהספד. ומכש"כ אם יש בו ג"כ איסור תענית מחמת עצמו וזהו דפריך ותמניא גופי' אסור כו' ור"ל והרי הוא ג"כ יום שלפני תשעה וא"כ יאסר אף בהספד. אבל זה בורכא דא"כ נ"מ במאי דאמר מתמניא כדי לאסור גם השביעי בהספד. ורש"י דמקשה כזה אינו אלא על לשון הש"ס דאמר הנ"מ בתמניא גופיה:

רש"י ד"ה ל"נ אלא לחודש מעובר. כגון של"נ החודש יום ל' כו'. לכאורה מ"מ קשה תיפוק ליה דיהא אסור מספיקא שמא יבואו עוד היום עדים דהא ר"ח דאורייתא וספיקו לחומרא. (ולפמש"כ בס"ד בברכות (מט ב) א"ש ע"ש). ואולי כוונתו דלפי החשבון לא תוכל להתראות ביום ל':

רש"י ד"ה אכתי יומא תמניא. ואי קשיא כו' אכתי הוא אסור כו' משום קמי יומא כו'. לר"א דלעיל לא מקשה מידי אלא דהוא ז"ל אזיל לשיטתו דפי' במשנה לפניו אסור בהספד ודלא כר"א וכמש"כ הר"ן ע"ש:

בא"ד לאו פירכא הוא דהא יו"ט גופי' בטיל כו'. מה שהקשה הגבו"א מהא דקאמר השתא דאתית להכי כו' ע"ש. תמוה דהא התם לא הוי כ"ט גופי' יו"ט אלא דנאסר משום יום דלאחר כ"ח והרי לאחר הוא קיל מלפניו כדמוכח במתניתין. ורש"י לא קאמר אלא כגון ח' דהוה גופי' יו"ט ובטיל:

תד"ה ל"נ. וא"כ האי כ"ט ל"מ לאסרו כו'. עי' בגה"ש. ועי' נו"ב מ"ת חלק או"ח סי' צ"ג קצת ישוב לדבריהם: