רש"ש על סוכה נה:

במשנה. עמש"כ בחגיגה (יז) בס"ד:

שם נשתיירו שם י"ד כבשים כו'. לכאורה מאי עדיפותא דשעיר מהכבשים (שהרי גם הוא היה בן שנה כמ"ש רש"י ביומא ס"ה ב' מהת"כ) ואולי משום דקדושת חטאת גדולה מעולה כדאיתא בפ' כה"ת וגם הוא נאכל לכהנים:

גמרא אמורי הרגלים של גבוה נינהו. לכאורה מאי מקשה נימא דשוות בהקרבתם שיקריבו ע"י פייס בין כולם וכך ה"ל להקשות וכי באימורים לבד היו שוות הלא גם בעבודת הדם ובחילוק העורות וכו' היו ג"כ שוות ואולי דלשון שוות משמע להגמרא דכולן חולקים בם:

רש"י ד"ה אמרו שאין המשמרות שהקריבו כבשים כו'. ל"ד דאפי' אותם שהקריבו האילים והשעיר ג"כ מעכבין ע"י וכדמסיק:

[שם בא"ד נשתיירו י"א אחרונות לשעיר ולאילים ולכבשים. כצ"ל] :

רש"י ד"ה באימורי רגלים בעורות של עולות כו'. שייר העור ובשר של שעיר חטאת המוספין וחזה ושוק של שלמי שמחה וזה י"ל דלא פסיקא ליה דשמחה יוצאין גם בנו"נ חגיגה (ז ב) והמה שייכים למשמר הקבוע. ועי' לשונו לקמן בגמרא בד"ה במה שאמור ברגלים ובר"ד הסמוך בד"ה אי נימא:

רש"י ד"ה אומר לו לכ"א כשנותנין לו חלקו בלה"פ הילך מצה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ת"ל מאחד שעריך כמו באחד שעריך. כי כן מצינו גם בהיפוך ב' תחת מ' השמוש והנותר בבשר ובלחם שהוא כמו מהבשר ומהלחם: