רש"ש על סוכה נד.

גמרא שכבר נאמר ותקעתם בחצוצרות כו'. לכאורה הל"ל שכבר נאמר ותקעו בהן ונראה דהש"ס מפרש דהאי ובני אהרן כו' לא קאי רק אדלקמי' והראי' מדמסיים ביה והיו לכם לחוקת עולם כו' והנך דלפניו לא נהגו אלא במדבר:

שם דש"מ תרתי כו'. הא דל"ק דש"מ נמי דא"ת לפתיחת שערים בשבת משום דהשתא דלא תני לה נמי ידעינן מדלא חשיב נ"א:

שם וליתני נמי ר"ה שחל בשבת כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה תשע האמורות בר"ה מה"ת. עי' ר"ה (לד):

רש"י ד"ה ה"ג לגבי המזבח כו'. הא כ"ה תקיעות דמוסיפין בחג כו'. כצ"ל:

[רש"י ד"ה חדא דמתניתין תנן בכל יום. ואם אינם בשבת נמצא שפוחתין מכ"א. מזה אין כ"כ קושיא שהרי תחתיהן יש תשע דמוספין אבל יל"פ דסמיך על הא דתני בתריה ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע. דמשמע אף במוספי דשבת ולישנא דמוסיפין עוד משמע על הכ"א הנזכרים דגם המה איתנייהו] :

רש"י ד"ה ובצרי'. ולגבי מזבח. לכאורה בז' של חג שחל בשבת לא בצרי אינהו. ועי' לקמן ע"ב בפירושו בד"ה והיכי דמי ובמהרש"א שם:

תד"ה שייר ושני פרקים יש בהלל כו'. משמע דאהבתי הוא תה"פ עי' לעיל (לח ב) תד"ה מכאן שמצוה ובמקום שכ' שם לעיין בו: