רש"ש על סוכה לח.

גמרא הכא ביו"ט שני דרבנן כו' מדקתני מי שבא בדרך כו'. ש"מ דחוה"מ נקרא ג"כ יו"ט אלא שנקרא שני. ור"ל שני במעלה נגד יום הא' שהוא יו"ט גמור (ויום שני דספיקא נקרא יו"ט שני של גליות) וזה דלא כדמשמע קצת מהמ"א סי' ת"צ סק"א ועמש"כ לעיל (כז) במשנה:

במשנה לברך מברך. בגליון בשם מ"א דלקמן משמע ק' דל"ג אחריו. כבר קדמו בזה המהרש"ל:

תד"ה מאי קושיא וכו' מושבע ועומד הוא ומ"מ קידוש עצמו דאורייתא כ"נ דצ"ל:

תד"ה ותהי לו. דהא בגדול כו' בשמיעה לחודיה לא תני ותבוא לו כו'. כצ"ל (מהר"ם):