רש"ש על סוכה לב:

גמרא ואימא זיתא כו' ואימא דולבא כו'. עמש"כ לעיל (יב) בס"ד:

שם ראבי"א ענף עץ עבות עץ שטעם עצו ופריו שוה. נראה דדריש ענף כמו ענב בחילוף בומ"ף ומשום דל"ח כ"כ לאכילה (עמש"כ לקמן לה) לכן כתיב ענף:

שם ה"ד עבות אר"י והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. עמש"כ במ"ר בראשית פס"ח אות ט' במ"ת ליישב הא דנוהגין לצאת בהדסי איטליא דאין להם תלתא טרפי בדרך נכון בס"ד:

רש"י ד"ה ענף עץ ושוכבין על אפיהן. לשון הר"ן על אביהן משמע דאם העלין נפרדים ואינן שוכבין על הקנה אינו בדין והעולם אינם נזהרין בזה וצ"ע:

תד"ה האמת וה"ט לא הוי מ"ל גבי מרור שיכול לכותשו. מזה משמע דלא כהגאון מליסא בהקדמת ס' מע"נ שאוסר לשחוק הקריין למרור: