רש"ש על סוכה ל.

תד"ה משום כדמוכח בריש הגוזל כו'. שם לא קאמר רבא טעם דמה"ב אלא לענין הברכה אבל מצות ההפרשה משמע דאינו פוטרה ועי' לקמן בד"ה הא קנייה בסופו:

תד"ה הא קנייה ובכולה שמעתין כו' דקני קודם ובאגידה למאן דבעי אגד כו'. כ"מ שהיה גירסת מהר"ם:

בסה"ד ולפי שיטה זו יש ליישב סוגיא כו'. כ"נ דצ"ל: