רש"ש על סוכה ב:

גמרא מחלוקת בשאין דפנות מגיעות לסכך כו'. נראה דאין חילוק בין כשמופלגות בגובה לבין מופלגות במשכה. עי' בטור או"ח סי' תרע"א בשם ר' יואל הלוי ובב"י שם בשם מהרי"א:

שם אר"י מעשה כו' שהיתה סוכתה גבוהה יתר מכ"א. כ"ה בתוספתא ועמש"כ בריש עירובין:

שם א"ל משם ראיה אשה היתה ופטורה מה"ס. לקמן (כח) במשנה איתה ג"כ כהאי לישנא ופרש"י בתמיה והתוי"ט כ' שם דיל"פ בניחותא ע"ש וכן יל"פ כאן לפרש"י בר"ה (לג) לדעת ר' יהודה דאין אשה סומכת שהוא מטעם בל תוסיף:

רש"י ד"ה לימות המשיח אבל סוכת מצוה אינה לצל. ועי' לקמן (ח ב) אר"ח והוא שעשאה לצל ופרש"י ולצל הוא דמקריא סוכה כו'. ודוחק לומר דר"ח אזיל בשיטת ר"ז ועי' ברא"ש ור"ן שם וע"ע לקמן (יב) בהא דגזירת אוצר ובפרש"י:

רש"י ד"ה משום צל בטפי מד"א פורתא ל"ש בה עינא. הא ודאי דלטעמא דמישלט עינא אפילו רחבה טובא פסלי רבנן כדמשמע מדבריו לקמן בד"ה למשכא ולא משום דלא שלטא בה עינא כדמשמע בתוס' דברחבה הרבה ודאי שלטא עינא והשמים יוכיחו אלא דלא רצו חכמים לתת דבריהם לשיעורים לומר אם גבוהה כך תתכשר ברוחב כך משא"כ לטעמא דצל דאיכא גבול ד"א ושיעור זה מצאנוהו בכ"ד:

תד"ה וכיון ול"ד לנ"ח וקורת מבוי כו'. עי' בטור שציינתיו למעלה:

תד"ה יש וי"ל דלעולם כו'. עי' מהרש"א וק"ל דא"כ מאי פסקא דגובה כ' אם לפעמים נפסלת אף בנמוך מזה דהיינו אם אינה מחזקת אלא כדי רו"ר כו' עד פחות מד"א ופעמים דכשרה אף ביתר מכ' אם מחזקת יותר מד"א ושיעורא דכ' איננו רק במחזקת ד"א מצומצמות:

תד"ה עד (בסופו) גבי יונק תינוק והולך כו' ה"ה אפי' טובא. עי' מל"מ פ"ח מהל' לולב שתמה עליהם מסוגיא דפ' אע"פ ומדבריהם שם ול"נ דהתוס' מפרשי דלמאי דמשני שם אידי ואידי חד שיעורא ע"כ ד' וה' שנים דנקיט היינו ואפי' טובא דומיא דחבילתו על כתיפו דבן ה' ודאי אין דרך לשאת משואות על כתפו ודבריהם דשם הוא לפי הס"ד דמקשה דדוקא קתני מדפריך מהא דחבילתו עכ"ת ותמיהני על הפוס' שתפסו ד' וה' שנים לדוקא וד' לבריא וה' לחולה דנראה בעיני ברור דז"א אלא לס"ד כנ"ל: