רש"ש על סוכה כ.

גמרא ר' ישמעאל בר"י כו' אחת זו וא"ז מסככין בה וכן כו'. לפרש"י (והראב"ד בפ"ה מהל' סוכה הל"ו) היינו אפילו קטנה וארוגה ונ"ל דסתמא דמתניתין ספי"ז דכלים מחצלת קנים כו' טהורה אתיא כוותייהו ופסקי הרמב"ם שבהל' סוכה פ"ה ושבפ' כ"ה מהל' כלים הלי"ג סתרי אהדדי וצ"ע ועלח"מ בהל' סוכה שם:

רש"י ד"ה והתנן כל המטמא מדרס וה"ה כו' ובנבלה כו' דילפינן ליה בק"ו כו'. לכאורה מן הק"ו דפכין קטנים ליכא למילף רק מת וכן שרץ דמטמא בכעדשה וראוי ליכנס בפך קטן כדפרש"י בב"ק (כה ב) אבל לא נבלה דא"מ אלא בכזית וכן הבין המהרש"א בשבת (פד) בתד"ה מפץ ואולי כוונת רש"י דמדרבנן מיהא מיטמו אף בנבלה וכמ"ש המהרש"א הנ"ל:

תד"ה אחת. דה"נ תנן בסנהדרין כו'. אנכי אוסיף אחד שוגג ואחד מזיד (אבות פ"ד מ"ד):

בא"ד וה"נ הזכיר תנא מחצלת גדולה כו'. ק"ל מפ"ק דמכות (רד"ו) דר"י אמר שם בד"א בד"נ כו' רבי אומר אחד ד"מ כו' וכן ביבמות פר"ג במשנה רנ"א אחת בעילה וא' חליצה כו'. ואין לומר משום דבמכות סיים ר"י בד"מ וכן ביבמות סיים הת"ק בבעילה דכן נוכל לכוין בדבריהם הכא אבל בש"מ שציין הגרי"פ למ"כ ועוד דא"כ לא הוו מקשו בזבחים (צב ב) מהא דמנחות פ' רי"ש:

תד"ה של שיפה. עי' מהר"ם: