רש"ש על סוכה טז.

גמרא מחצלת הקנים גדולה כו' משמע דשל שיפה וגמי שהן רכין אין חילוק בין גדולה לקטנה ואף בגדולה אין מסככין ולקמן (כ) איתא בברייתא גם בהם חילוק בין גדולה לקטנה וע"כ פליגי אהדדי וממתניתין דלקמן (יט ב) דתני מחצלת קנים גדולה כו' משמע נמי כברייתא שלפנינו וצ"ע דהש"ס לא רמי להו אהדדי:

שם תנ"ה כו'. ואיכא דרמי להו כו'. עי' גה"ש ומה שציין ב"ב מט ט"ס וצ"ל יט ואנכי אוסיף. שם יא. כו. כתובות כז. ערכין כז ב. וכה"ג ב"ק טז:

תד"ה מטה. מש"כ המהרש"א דלרבנן אף הכרע לחודי' מקבל טומאה וע"ש אינני רואה הכרע לזה דנהי דסברי דאם הכרע מחובר לקצרה ונגעה בו טומאה לא נטמא אלא הוא לבדו מ"מ אפשר אם הוא לחודי' קאי אינו מקבל טומאה כלל:

תד"ה ומטהרת אלא צ"ל דההיא כו' מנין משמע ליה דמיירי בכל מפץ כו'. כצ"ל ועמש"כ בב"ק שם ע"ד בס"ד:

תד"ה דלא חזי לא דמי דהתם כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ג"ט פסולה דהיינו כו' דאמרן. הוא לעיל (יד ב):

רש"י ד"ה בור שבין ב' חצירות חציו בחצר זו וחציו בחצר זו ומחיצה בין כו'. כצ"ל:

תד"ה בין. וי"ס שכתוב בהן בין מלמעלה בין מלמטה כו'. כצ"ל: