רש"ש על סוכה יג:

גמרא ופוסלין בסוכה משום אויר מ"ט כיון כו'. וכתב הר"ן ומינה דכ"ד העשוי להתייבש בתוך ז' כו' אף מעכשיו הוא פסול ונ"ל דמדאורייתא הוא ומטעם דאינה ראוי לז' וכדדריש ר"י לקמן (כג) ומשמע שם דאף ר"מ מודה בדרשה זו וכמש"כ שם בס"ד:

רש"י ד"ה הבוצר לגת לפי שא"צ לבית אחיזה כו'. כצ"ל:

תד"ה ירקות ומה שהוזקק לפרש מדרבנן הוא דאי חשיבי אהל מדאורייתא לענין הבאה כו'. כצ"ל:

בא"ד ואפ"ה חייצי מדאורייתא כ"ז שלא הוכשרו. ומשמע דאוכלין שלא הוכשרו פסילי לסכך (וכן הי' פשוט להרב בגנת ורדים הובא בתור"ע פ"ח דאהלות אות י"ז) מדהוצרך לומר דפסילי משום אויר משמע דהי' סברא לפסלינהו משום סכך פסול וכדפרש"י וטעמא נראה כמש"כ התוס' לעיל (יב ב) גבי אניצי פשתן הואיל וקרובין לטומאה גזרו בהו רבנן. אח"ז ראיתי בק"נ אות צ"ב שגם הוא מפרש כן בדברי הרא"ש אבל הא דמשמע מדבריו דפסולין מה"ת לא מחוור אלא כדאמרן גם מש"כ ליישב דברי מהרי"ל דקאי על שברי כלים אישתמיטתיה הא דלקמן (טז) דסככה בבלאי כלים פסולה:

[תוס' ד"ה דלא. וי"מ שיכבידו כו' ולא יתפרדו הקשים כו'. ק"ל דלא מצינו אלא ידות המשמשות את האוכל ולא שהאוכל משמש את היד] :