רש"ש על סוטה ה:

גמרא אמר אביי ה"ק כו' אל תדברי ונסתרה כו' עדיין מותרת לביתה. בתור"ע הקשה מדוע לא נפשוט ממתניתין דעוברת על דת אינה נאסרת. ולעד"נ לפי מה שפסק הרמב"ם בפ"א מהל' סוטה דאפילו קנא לה על שנים כאחד ואפי' הם שני אחיה או אביה ואחיה ה"ז אסורה וע"ש במל"מ דהרבותא היא דאינם אסורים ביחוד. וא"כ י"ל דמתניתין מיירי באביה או בבנה או באחיה דאינה עוברת ע"ד בהתיחדותם. ולפ"ז נדחו דברי התוס' לקמן (כה) בד"ה ש"מ ודברי הה"מ בשם הרשב"א בפכ"ד מהל' אישות הט"ז. ומה שהקשה עוד מהא דקי"ל דאין אוסרין על היחוד. הן לפי' התוס' בקדושין (ר"ד פא) דמיירי בפנויה ודאי ניחא. ואף לפרש"י שם ופי' ר"ת בכתובות (יג) בתד"ה מעלה. י"ל דדוקא יש לו בנים ממנה ומשום לעז. ועי"ל ע"פ מש"כ התוס' בקדושין (כג ב) דרוצה לפשוט ממשנה או ברייתא אע"ג דמצי למיפשט מאמוראי:

תוס' ד"ה הא. דדיבור סתירה הוא כו' ולשון נקי הוא כדתנן כו'. עמש"כ בכתובות (יג):

תד"ה לאחר. אבל קשיא מפ' האומר כו' ואכתי אחות אשה מנלן. לע"ד י"ל דרב יוסף יאמר דדרשה דהתם נפקא מאחר דכתיב גבי פן ימות במלחמה דקיחה לשון קדושין גם כן: