רש"ש על סוטה מו.

גמרא ומה פרה שאין השנים פוסלות בה כו'. לכאורה הא גם היא קודם שתי שנים לר' אליעזר וקודם שלש לחכמים פסולה (ריש פרה). וי"ל דמאי דלא חזיא קודם לא נקרא פסול. והוא ע"ד שאמרו דיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי. אלא כשנראה מקודם והדר נדחה דומיא דעגלה. ומה שפרש"י גבי עגלה דאם עברה שנתה פסולה. שנה משנתו כיחידאה כר"א שם. וחכמים פליגי עלי' ומכשרי בת שתים וע"ש בהר"ש ובהרע"ב. ואי משום דאמרינן לקמן יבוא דבר שלא עשה פירות ופרש"י עגלה בת שנתה לא ילדה הא לא איריא דהא אמרינן בע"ז (כד ב) דפחותה מבת ג' שנים לא ילדה. שוב מצאתי להמל"מ בריש הל' פרה שעמד עליו בזה בד"ה ומ"ש. ולקמן שם בד"ה ודע הא' כ' קצת ישוב. ודע דק"ל נימא מה לפרה שכן פוסל בה עול בעלייה תאמר בעגלה דעד שתמשוך וזה לא יתורץ במש"כ המהרש"א. וכן לקמן בברייתא בהק"ו מעגלה לפרה לשאר עבודות המ"ל ומה עגלה שאין פוסל בה עול עד שתמשך כו':

שם ש"ה דא"ק אשר אין בה מום. כצ"ל:

שם אלא מעתה לא יהיו שאר עבודות פוסלות בה אלמה אר"י א"ר כו'. ק"ל מדוע לא הביא הש"ס ממשנה ערוכה בפ"ב דפרה מ"ג וכן שם במ"ד ע"ש. ובמש"כ בס"ד ברפ"ב דשבת ע"ש יתיישב זה:

שם איכא למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה. עי' מל"מ בפ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ו:

שם וממקום שבאתה מה להלן עד שתמשוך כו'. ק"ל דהא זה פלוגתת ר"מ ורבנן בשבועות (לא) ורבנן סברי דון מינה ואוקי באתרה וא"כ מאי פריך דלמא ס"ל לרב כרבנן דהלכה כוותייהו אף אם היה האי וממקום שבאתה מלישנא דברייתא וכש"כ לפרש"י דזה הוא מדברי המקשה ועתוי"ט פ"ז דזבחים ופרק בתרא דמנחות מ"ה ובבה"ז שם. ולולי דמסתפינא הייתי מגיה שמואל במקום רב דהוא ס"ל בזבחים (צא ב) דון מינה ומינה:

רש"י ד"ה מי ליכא. וכי איצטריך כו' להני איצטריך כו'. כצ"ל:

רד"ה ואם נפשך לומר. צא ולמד בג"ש כו'. כצ"ל:

רד"ה ת"ל אשר לא עליה עול מ"מ. מדלא כתיב אשר עול לא עלה עליה. כ"נ דצ"ל: