רש"ש על סוטה מג.

גמרא וחצוצרות התרועה אלו השופרות. הרש"א בח"א כתב דל"י פירושא דהא ודאי חצוצרות ממש היו כו' ע"ש. ול"נ משום דאישתני שמייהו כדאיתא בשבת (לו). ושם בברייתא קורא ג"כ לחצוצרות שופר ועי' זבחים (סח) תד"ה כשהוא:

במשנה ואפי' מחמשת מינין. כצ"ל וכ"ה במשניות וכ"ה ברש"י:

שם ואפי' שמע שמת אחיו במלחמה. עמש"כ לקמן (מד) בס"ד:

גמרא ת"ר אשר בנה כו' לקח כו' מנין ת"ל מי האיש כו'. עפרש"י ולעד"נ דמאשר (דרבויא הוא כדלקמן (מו א וב) ובזבחים (יח ב) וע"ש בתד"ה ואידך) דריש. ודע דק"ל דברייתא זו היא בספרי. ושם בפ' תצא גבי מעקה דריש ג"כ כי תבנה בית חדש אין לי אלא בונה לוקח כו' מנין ת"ל בית מ"מ. והתם לא כתיב לא האיש ולא אשר. ועוד ק"ל דהכא דריש בית התבן וכו' מן אשר בנה והתם דריש מן לא תשים דמים בביתך. והא גם התם כתיב פעל הבניה קודם בית כי הכא. וזה י"ל דההיא אתיא כראב"י דכאן:

רש"י ד"ה חללו. בשנת הד' לנטיעתו מחלל אה"פ כו'. כצ"ל:

רד"ה והמחזיר גרושתו. שאינה חדשה לו. כצ"ל: