רש"ש על שבועות ה:

רש"י ד"ה שנים שהן ד'. מראה ל"ז כו'. בגליון כ' דשייך לעיל במשנה ול"נ דרש"י דייק לפרש זה אמשנה דנגעים משום דקתני בתר הכי ל"נ עזה שניה לה להכי כתב דמראה ל"ז ול"נ דקתני קאי על הצרעת עי' פרש"י בחומש:

רש"י ד"ה טיהרת. ולא תניה נמי כו'. כצ"ל בה':

רש"י ד"ה נצרפיה בהדי סיד. שאינם תולדות כו'. כצ"ל:

תד"ה שנים. איך היינו מחלקים כו'. מש"כ המהרש"א בס"ד דא"כ גם בתר דמנאן כו' מי יודע כו' ע"ש תמוה דודאי השתא ידעינן שפיר גבולי המראות דכל שהוא למטה מצמר לבן עד סיד המה חלקי מראות סיד:

תד"ה שאת. דאין סברא כו'. ולפ"ז יתוסף עוד מראה חמישית ודלא כמש"כ לעיל בשם רש"י אבל הר"ש שם מיישב סברת ר"מ בטוב טעם:

תד"ה א"כ. מלמד שאין מצטרפות כו' ומיהו כו' תימה כו'. עי' בר"ש שם שמגיה דצ"ל שהן תחת שאין ותימה על התוס' שהניחוהו בצ"ע כי זה פשוט דט"ס הוא:

תד"ה טיהרת. לא להצטרף עמה כו'. כצ"ל: