רש"ש על שבועות ד.

רש"י ד"ה ומשנה ל"ז ממקומה. לא היה יכולת בדורות שאחר רבי לשכחה כו'. מוכח מדבריו דבימי רבי וגם בדורות שאחריו עדיין לא נכתבה המשנה. ועמש"כ בחדושי לס' נת"ע אות ב':

תד"ה אבל. ולא אזרוק וזרק דחייב לכ"ע. כצ"ל:

בא"ד וא"ת ומנלן כו' איירי בזורק הככר לים. כצ"ל:

תד"ה בקוצץ. וקשה דבפר"א דמילה משמע דלקי כו'. שם אינו משמע רק דעובר בל"ת ובהדיא כתב הרמב"ם ברפ"י מט"צ דעובר בל"ת אף לאחר הפטור אבל מילקא לא לקי עד שיועילו מעשיו ע"ש ובל"מ:

בא"ד דאין עבודה דוחה את הצרעת. כצ"ל:

בא"ד ואומר ריצב"א כו' או כהה. נראה דר"ל כגון משלג לקרום וה"ה אם נעשית עזה עי' בהרע"ב ותוי"ט פ"א דנגעים מ"ג: