רש"ש על שבועות לג:

רש"י בד"ה שהוציא פלוני ש"ר. ואמר בב"ד כו'. כצ"ל:

במשנה שאני כהן. עפירש"י וק"ק דמ"ל בזה ג"כ תביעת ממון כגון שנתן תרומת טבלו לכהן מפני של"י שהוא עצמו כהן ועכשיו שנודע לו טוענו להחזירה לו דהוה מתנה בטעות ומשביע עדים ע"ז וביותר לשיטתי לעיל:

במשנה שם שהדליק גדישי בשבת. כצ"ל:

תד"ה שאנס. אם אחר אנסה קים לן דבושת ופגם וקנסה לאביה כו'. כצ"ל:

בא"ד בנערה שנתארסה ונתגרשה כו' וקנסה לעצמה. לפי דעת הרמב"ם דבושת ופגם לאביה עי' ברא"ש שם סי' ה' הוה ליה להגמרא לפשוט מכאן דמשביע עדי קנס חייבין:

תד"ה ונאמר. תימה כו'. עמש"כ לעיל ליישב תמיהתם בס"ד: