רש"ש על שבועות טז:

גמרא וא"ל ר' שמואל ב"נ. כ"נ דצ"ל עי' מגילה (כ"ג):

תד"ה או. ושמא קים ליה כו' ובחולין כו' ובחולין כו'. הן הלשון בדבריהם כאן שלם בלתי שום מגרעת ולא עמדתי ע"ד המהרש"א שנתן חסרון בהם גם מש"כ כדממעטי' בחולין מוזאת נמשך אחר לשון התוס' ביומא אבל שם ט"ס וצ"ל כמ"ש כאן מלעבוד עבודת כו' וכן תיקן שם הגרי"פ:

בא"ד ונראה לו דגבי שילוח כו'. נראה דהגהת רש"ל המצוינת לעיל שייכא הכא:

תד"ה קידה. תימה כו' וישתחו לאפיו כו' ויקד וישתחו לאפיו. לעד"נ דמאלו אין קושיא דכינוי לאפיו הא' שב על יעקב והב' על המלאך ור"ל לפניהם וכן במגילה לא הביאו רק קרא אפים ארץ כו':