רש"ש על שבת צה:

תוס' ד"ה ניקב. דהמ"ל שש מדות בכ"ח. לע"ד ה"נ כיון דל"ח אלא שמות כלים דאף שאינם שלמים עכ"ז נקראים כלים לענין מה (עי' מהרש"א) י"ל דניקב כמוציא רמון אף דעדיין מקבל טומאה. מ"מ אינו מטעם שעוד שם כלי עליו. אלא מפני שם גיסטרא (ונפקא מינה דנטהר שוב במוציא משקה) לכן לא חשיב ליה:

רש"י ד"ה מה לי. דהא כמחובר כו'. כצ"ל בכ"ף:

רד"ה שאם ניקב. כ"ח העשוי לאוכלין שיעורו כו' כצ"ל: