רש"ש על שבת ח.

גמרא אמר אביי ברשות היחיד כו'. מפירוש רש"י נראה דלא היה לפניו הגי' בגמרא מן ברה"י עד אלא. וכ"מ בציון התוספות דהכא. אבל לעיל (ד' ע"ב) בתוספות ד"ה באילן משמע דהוה גרסי ליה והמפרשים ובעה"ג לא הרגישו בזה:

שם היתה קופתו כו' פחות מכן מטלטלין. ועיין פרש"י. ובהג"א וכן קופה כו' פחות מכאן הוה מ"פ דאין כרמלית בכלים. (וכן בחדושי הגרע"א על הר"ן רצה להעמיס דעה זו בדבריו (בדף א' ב') בד"ה ומקשו ואישתמיטתיה הג"א הלזו שלא הביאה) וצע"ג דהא מוכח בגמרא לעיל ה' ובתוס' שם ד"ה כאן דהוה ר"ה ולא מ"פ [ולולי דברי התוס' שם היה אפשר לפרש דכיון דאינה גבוהה יו"ד לא אמרינן גוד אחית ובטלה לרה"ר הואיל שאינה מונחת על דבר רק ביד האדם שאינו חולק רשות לעצמו ועיין לקמן ס"פ הזורק בדבריהם וצ"ע] וכ"כ המ"א כו' סי' שמ"ה סק"ד ומש"כ שם בשם רש"י אינו מוכרח [ואדרבה היפך מדכתב ל"ג רבנן ומק"פ הוי רשות דאורייתא וכ"מ מהמהרש"א בתוד"ה רחבה] וע"ע בדבריו סי' רס"ו סק"ז בד"ה ודע:

רש"י ד"ה רחבה ו'. ולא היו זורקין רשויות. ובת"י ול"נ דאשכחן כו' ארון ומזבחות. ולענ"ד לק"מ דהרי לענין זורק למעלה מי' ג"כ לא ילפינן ממעביר כמ"ש רש"י לקמן צב ד"ה המוציא משאוי. [ויש לחלק דלענין למעלה מי' להכי לא ילפינן דשאני מעביר שאדם האוחז החפץ הולך בארץ] :