רש"ש על שבת סג.

במשנה. בירית טהורה ויוצאין בה בשבת. הן לפי סדר המשנה בזה הפרק מ"א מפרשת דברים של"ת אשה בהם לכתחלה וא"י א"ח חטאת מ"ב כיוצא בזה באיש. מ"ג דבאשה חייבת חטאת. מ"ד כי"ב באיש. ומן מ"ה עד ס"פ דברים שיוצאין בהם לכתחלה באשה ובאיש. ולכן תימה על סדרו בבא זו דבירית שיוצאין בה לכתחלה. במשנה זו. הלא מקומה הנאות לה במשנה שאח"ז וי"ל:

גמרא ופליגא דשמואל כו'. לכאורה הל' תמוה לומר על ברייתא דפליגא על אמורא. מהראוי הי' שיקשה מהברייתא עליו כדרך הש"ס בכ"מ ואולי דהך ברייתא לא מתניא בר"ח ור"א ולא מותבינן מינה. כדאיתא חולין (קמ"א) וכה"ג כתבתי לקמן (סה) ע"ש. או משום דאינו בדבר הלכה ועמש"כ לקמן (ע ב'):

שם דליגמר אינש והדר ליסבר. כה"ג בברכות (סג ב') הס ואח"כ כתת כו'.