רש"ש על שבת נ:

גמרא [א"ר אבא ארחב"א הכל מודים כו'. מה שהוסיפו בד"ח אמר רב וכ"ה בגי' הרי"ף שלפנינו תראה שהוא טעות כדמוכח לעיל (ל"ד) בהסי' בדגופיא כו' וכן ברא"ש ליתא] :

שם מ"ס חוששין שמא תתקלקל (כצ"ל וכ"ה ברי"ף) הגומא. מהמפרשים נראה (עתוי"ט) דהחשש הוא שמא תתקלקל הגומא ויבא לטלטל הגיזין בידו (והן מוקצות) או אפילו ע"י הקדירה שג"כ אסור (ועי' תוס' ד"ה הכל). ולעד"נ שהחשש הוא שאם תתקלקל לא יוכל להטמין ויתבטל מעונג שבת שמצוה לענגו באכילת חמין כמ"ש הרמ"א סס"ו רנ"ז. וזה מדוייק בלשון הגמרא. ודע דהרמב"ם מפרש דהטעם שאסור להחזיר כשנתקלקל מפני דהוה כמו שמטמין בתחלה בשבת. כיון שנהרס המקום שהיתה טמונה. ועכשיו מתקן המקום מחדש. והשו"ע קבעו בסימן רנ"ט ס"ג בשם י"א. והגרע"א הקשה דהא קי"ל בסי' רנ"ז ס"ד דאפי' ליטלו כולו ולתת אחר במקומו שרי. והוא דפסקינן כרשב"ג (לקמן נא) ואנכי תמה על קושייתו דע"כ לא שרינן להחליף אלא הכסוי לבד כמבואר ברמב"ם פ"ד הל"ד וכ"מ מכה"פ וכן מתבאר בדברי רש"י בפי' הברייתא דרשב"ג. אבל הדברים שטמונה הקדרה בהם ודאי דאסור להחליפם לכ"ע:

[תוד"ה רש"א. עי' בהגרי"פ ולא ה"ל להביא ממרחק כי גם (לקמן פא:) קרי לה הגמרא סתם משנה] :