רש"ש על סנהדרין פח.

גמרא עריפת עגלה בפלוגתא דר"א ור"ע כו'. כאן שלא הזכיר גם ראב"י י"ל משום דדי בפלוגתת ב' ראשונים. אבל בסמוך גבי טהרת מצורע דדלג את ר"א הקודם ונקט את ר"ש המאוחר צריך טעם:

רש"י ד"ה י' כהנים. ט"ס וצ"ל בני אדם:

רש"י ד"ה ממקום שנעשה חלל. לתת אותך על צוארי חללי רשעים. כצ"ל:

רש"י ד"ה שלש אינן לקט. שאין דרך להפקירן. טעמו לא מחוור דהפקירא דמלכא היא. וע"ש במפרשים טעם בשם הירושלמי מקרא:

תד"ה מרחו. וא"ת תרומה נמי לתני כו'. עי' מה שציינתי ע"ד בב"ק בס"ד:

תד"ה קינויו. היינו דוקא קודם שנמחקה כו'. הן בסוטה מסקינן דאף לאחר סתירה אינו יכול למחול. ולשון רש"י כאן מזוקק: