רש"ש על סנהדרין ע:

גמרא שאביך ירא שמים היה. כצ"ל:

שם ואיהו אסיק בשר ויין ואכל כיון דבמצוה קא עסיק ל"מ. בתו"ח כתב דבעבור חדש ודאי היה חבורה של חכמים ע"ש. ותמוה דא"כ בלא טעמא דבמצוה קעסיק תיפוק ליה דכולה סריקין בעינן:

רש"י ד"ה למואל. להקב"ה למואל כמו למו שכינה הוא כו'. כ"א בע"י:

רש"י ד"ה אי שכר. כלומר אל לרוזנים כו' לא נאה להם לומר כן. כצ"ל:

רש"י ד"ה בפת דגן. ול"י משום מאי נקט פת דגן. ולעד"נ דכלפי דבר"פ הפועלים דתנן פת וקטנית איבעי ליה שם לר"א פת קטנית תנן או פת וקטנית ע"ש להכי תני הכא פת דגן דלא ליתי למטעי:

רש"י ד"ה אחריפו. בלילה היו יושבים כו' להשמיע קול. נל"פ ע"פ הא דאיתא ביומא (ס"ד כ) דבלילה נשמע הקול יותר מביום:

רש"י ד"ה סתם שקצים. שאף בקולו ש"מ אינו שומע.

הא טהורים חייב. הס"ד ואח"כ מ"ד כי תנן וכהגהת הגרי"פ: