רש"ש על סנהדרין סט:

גמרא וכתיב אליעם בן אחיתופל כו'. כצ"ל בל"ו:

שם וילך גשור. כצ"ל בל"ה:

שם אלכה נא ואשלם א"נ. כצ"ל:

שם וילך אל ביתו אל עירו. כצ"ל:

שם אברהם גדול מנחור שנה כו'. כצ"ל עי' מהר"ם וח"א. ול"נ דל"ד נקט שנה שנה ושתי שנים אלא דכ"א לא היה גדול מחברו רק ח' חדשים כדי עבור (וימי נדות וטהרה) נמצא דאברהם גדול מהרן ט"ז חדשים וא"כ היה הרן גדול משרה ח' שנים וח' חדשים וכשעברה היה ח' שנים (ול"ד בשביל חדש דאצלו אין לחשוב ימי נדות וטהרה עי' תד"ה דל) אך צ"ע דהא משמע לעיל (נח ב) דאברהם והרן לא היו מאם אחת וא"כ ח' חדשים ללא צורך. וא"ת דגם נחור היה מאשה אחרת יפול עוד ח' חדשים ולהבנת הח"א יפול בס"ה שנתיים:

רש"י ד"ה והא א' מכל העריות. דאתו לה משום קדושין כו'. כצ"ל ולמחוק לחייבה או להגיה לחייבם:

רש"י ד"ה אלא. אי בעית כו'. כצ"ל בב' תיבות:

רש"י ד"ה פסלה. ומיהו מיתה לא (מחייבו) כגון שלא התרו (בהן). נראה להגיה מחייבה בה'. דדוחק לומר דכיון דילפי מדורות הראשונים יהיו ג"כ בני עונשין מקודם כמוהם וכמ"ש התוס' לעיל בע"א

רש"י ד"ה אי נימא.

בלדת שלמה בנה ויקרא כו'. כצ"ל:

בא"ד כדאמרי' בתמורה כו'. עי' הגהת רש"ל:

רש"י ד"ה חצי ימיו. שבעים שנה. הס"ד ומתחיל ד"ח פשו :

רש"י ד"ה ותדע. דהא הוה לה לב"ש. כצ"ל: