רש"ש על סנהדרין נג:

רש"י ד"ה תני כדתנן. דר"י אף בראוי' כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא אמו. אמאי לא אקשי ליה מר"י גופי' כו' מודה להו דחייב. כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא אמר רבא. ולא שם איסור אם. כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד ומייתי לה בג"ש. וקוטב פירושו כפי הגי' שלפנינו נ"ל דכ"ה דבשלמא אמך היא שפיר למידרש למעוטי דא"ח משום אשת אב משום דרישא דקרא הוה משמע דחייב אבל ערות אביך היא דאידך קרא ליכא למידרשי' למעוטי דא"ח משום אמו דהא אין שום משמעות ברישי' דלחייב אבל למעוטי דא"ח משום אשת איש א"ש דיש משמעות מרישי' דלחייב כמו שמבאר והולך וגי' המהרש"א ופירושו לא מחוור:

תד"ה לדבריו. דסבר כדתנן בסוף כו'. כצ"ל: