רש"ש על סנהדרין מח.

תד"ה נתנו. דמשמע אבל ייחד לא. לכאורה יקשה לפ"ז מאי דקאמר ולאביי כו' אזמני' אע"ג דלא צר דילמא ר"ח איירי בהזמנה לחוד דהיינו יחוד דגם אביי מודה דלאו כלום הוא. וי"ל דגם לר"ח דבעינן תרתי הזמנה וצר ההזמנה איננה ביחוד לבד אלא במעשה כדמוכח ההיא דהוסיף בו דימוס דמוקי לה אליבא דר"ח ורבא דרמא ביה מת וכן ההוא דכיס שעשאו להניח בו תפילין דמוקי לה דהניח ג"כ: