רש"ש על סנהדרין קיא:

גמרא זה הרודה את יצרו. הוא לענותו נגד מה שנהנה מעבירה והיא תשובת המשקל שהזכירו חכמי המוסר. עי' ברש"י בפיה"ת (ויקרא כ"ה מ"ג) וכן תפרש הגי' דמגילה זה הדן את יצרו:

במשנה הכה כו' העיר ההוא לפי חרב. כצ"ל:

שם שנאמר החרם כו'. מלת שנאמר ל"ג רש"י וכן הב' והג' עי' רש"א:

שם ושרפת כו' ואת כל שללה שללה ולא שלל שמים. כצ"ל:

שם כאילו אתם מעלים עולה כו'. כצ"ל:

שם ולא ידבק כו' מן החרם וגו' שכ"ז כו'. כצ"ל:

גמ' יצאו הן ולא שלוחן. בשעה"מ הביא בשם ש"מ כ"י שהקשה כיון דקיי"ל אין שליח לד"ע א"כ ליהוי כמו שהדיחו השלוחין מעצמן ותירץ דמיירי שהם מעיר אחרת או כגון שאמרו פלוני ופלוני אמרו לנו לומר לכם לפיכך לא חשיבא להו מילתא ולא גרירי בתרייהו ול"נ דמשמעות שלוחן הוא שליח אחד מדל"ק שלוחיהן כמו בסוטה (מה) ויצאו הן ולא שלוחיהן ואין מדיחים פחות משנים כדמסיק:

שם איתיבי ערים תשע כו'. כצ"ל:

רש"י (במשנה) ד"ה יחידים. מתוך שהחמרת כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה הכה. מכלל דשיירא כו' שנשתהו בעיר כו'. כצ"ל:

בסה"ד להיות נדחין עמה. כצ"ל וכ"ה בהרע"ב

רש"י ד"ה יצאו. אם המדיחין עצמן יצאו והדיחום כו' דנין בסייף כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה מקרבך. משמע כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה יושבי עירם. כצ"ל:

רש"י ד"ה חולקין. שבט אחר כו' באותו קצת העיר. כצ"ל: