רש"ש על פסחים צג:

במשנה רבי אליעזר אומר כו'. לפי גירסתנו א"ל ר"י (לאפוקי גי' המשניות דליתא למלת ליה) ה"נ להגיה רבי אלעזר כי רבי אליעזר היה רביה דרביה דרבי יוסי כידוע אך (מלקמן צד ב) בגמרא (ולעיל סט) מוכח גי' רבי אליעזר ועמ"ש (לעיל עז) בס"ד:

משנה מאסקופת העזרה ולחוץ. לשון הרע"ב אפילו היה קרוב לירושלים כו' ל"ד דהל"ל אפילו היה בירושלים עצמה וכ"ה בפירוש הרמב"ם ומש"כ עוד ולא הגיע כו' עד סוף שעת הקרבת הקרבן וכ"כ לקמן בדר' יוסי ג"כ ל"ד דלפי פירושו בדר"ע (שהוא מפירוש הרמב"ם) דד"ר הוא שא"י להגיע בתחלת זמן השחיטה הל"ל הכי גם בדר"א ור"י ובלשון הרמב"ם יש לדחוק קצת ע"ש:

משנה לפיכך נקוד על ה' כו'. הרע"ב הביא מפי השמועה לדרוש רחוק ה' אמות מאסקופת העזרה. לכאורה תמוה היכן רמוז ה' אמות בדר"א ור"י ונראה לי שהרע"ב העתיק השמועה שלא בדקדוק במחכ"ת והוא דנראה דעובי כותלי העזרה היו ה' אמות כמו כותלי האולם והתאים בפ"ד דמדות מ"ז וקי"ל (לעיל פה ב) דשע"נ לא נתקדש ואפילו שאר השערים דנתקדשו אפשר דלא חזו לשחיטה לפירוש הריב"ן בתוספות (יבמות ז ב בד"ה זה ועיין זבחים נו וצ"ע בזה) וא"כ חוץ לאיסקופא הוה רחוק מהעזרה המקודשת ה"א:

[גמרא מן המודיעין לירושלים ט"ו מילין כו'. נ"ל דלירושלים לאו דוקא אלא ר"ל לעזרה] :

תוספות ד"ה ר"י. ועוד כו' דא"ל תחומין דאורייתא. נ"ל דלרווחא דמילתא כתבו כן אבל גם אי הוה תחומין דרבנן א"ל דהעמידו דבריהן במקום כרת כמו הבאתו מחוץ לתחום ואינך שבותין דחשיב בר"פ א"ד דא"ד אה"ש (אך אולי ל"ד שבותי שבת לשבותי יום טוב עיין סוכה טז ב) וכן (בזבחים נו) בתד"ה מנין כ' אליבא דעולא דאף דמדאורייתא אין הדם נפסל אלא בצה"כ מ"מ מדרבנן פסול בשקעה"ח והעמידו דבריהן וראיתי להק"ע בירושלמי שהקשה בתוספותיו וא"ת הא תחומין דרבנן ולא העמ"ד במקום כרת כו' הן לבד שנעלם ממנו התוספות שלפנינו ל"י מהיכא פסיקא ליה כ"כ דלה"ע דבריהן ואדרבה נראה להיפך כמש"כ: