רש"ש על פסחים ס.

גמרא מקמייתא איפסיל לה. מפרש"י משמע דגריס בחדא איפסיל ליה והוא יותר נכון:

גמ' ת"ש או של"ש ולשמו פסול ה"ד א"נ בב"ע כו'. לכאורה נראה דהיינו דומיא דלשמו ושל"ש והוא דאמר הריני שוחטו ע"מ לזרוק דמו של"ש והשחיטה גופא תהיה לשם פסח. וזה הוי גם כן כש"כ מלשמו ושל"ש עתוי"ט וכ"נ שהבין המהרש"א. אבל בפרש"י ויותר בפי' ר"י שבתוספות למ"כ:

רש"י ד"ה מידי איריא. וכי ראיה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה מקצת אוכלין. ראויין לאכול ושחטו לשם כולן. כצ"ל: