רש"ש על פסחים מו.

גמרא א"ר אינייא כו'. הגרי"פ הגיה אייבו ואי משום דרנב"י מביאו על הא דאמר אייבו אמרה (ועי' בחולין סדור המאמרים ותראה שאין זה דקדוק) עדיין לא תקן כלום שהרי רש"י פירש אייבו אמרה משמי' דר"ל והכא אמרה משמי' דרבי ינאי ובחולין הגי' ר"ה אמר רבי ינאי:

רש"י במשנה ד"ה כיצד. שנטמאת העיסה. עי' צל"ח מש"כ בכוונתו עפ"י הירושלמי וכ"ה בהר"ן ולפלא שלא הביאו וי"ל עוד שכוון לאפוקי אם נטמא בעודה קמח דה"ל שלא היתה לה שעת הכשר דהמפריש חלתו קמח אינה חלה (פ"ב דחלה מ"ה) ופטורה מה"ח כדלעיל (לג) והצל"ח במחכ"ת ל"ד בהבאתו בשם הירוש' אבל אם נטמא הקמח כו'. עושה עסתו קבא קבא דאז הוה פטורה לגמרי ולשון הירושלמי קודם לגלגולה וכ"ה לשון הר"ן ור"ל אחר נתינת המים דזה מיקרי שעת הכשר דתנן (חלה רפ"ג) כיון שהיא נותנת אה"מ מגבהת חלתה וע"ש בר"ש ובשנ"א ועי' לעיל ל"ג ובמש"כ שם:

בא"ד ולשורפה או להאכילה כו'. עי' תוי"ט מה שהביא בשם תוספות ביצה שהקשו עליו וכן מה שתמה בעצמו ועמש"כ לעיל ברפ"ב ובביצה שם בישוב דברי רש"י:

תוספות ד"ה עד שתאפה. וא"ר התם הלכה כרשב"א. כצ"ל וכמו שהגיה הגרי"פ למעלה: