רש"ש על פסחים מג:

גמרא אין לי אלא מן הקרבן מן החולין מנין ת"ל כי כל חלב בע"מ מנין ת"ל מן הבהמה. כן הגיה הק"א בתו"כ:

גמ' התם דליכא אוכלין [מרבה נאכלין. נ"ל דדריש כאלו היה כתוב כי אוכל כל חלב כמו כל תשא עון (הושע י״ד:ג׳)] . ובתו"כ ברה"פ מרבה מן כי כל גרים ומשוחררים. ושם איתא נמי לדרשה דהכא ואולי דריש כל וכי כל כדלקמן גבי שאור בל תקטירו ור"א היא. אך לפ"ז ה"ל להגמרא לאתויי מהכא (דעסיק ביה) דר"א דריש כי כל. ולהתוס' בד"ה מאן א"ש דא"ל דרבנן היא והכא סברא לרבויי. ועי"ל משום דגבי שאור ב"ת מפורש הדרשה דכי כל להכי מייתא לה. ועוד נ"ל דדרשת גרים ומשוחררים אינה אלא אסמכתא דבכ"ד לא מצרכינן לרבותם אפי' היכא דכתיב בנ"י כמו שהביאו התוס' בסנהדרין (פו) ד"ה בנ"י וע"ש:

גמ' ור"א אימא כל לרבות אה"נ כי כל לרבות א"ע. כצ"ל:

רש"י ד"ה קמ"ל. ואע"ג דזמן גרמא כר' אלעזר. כצ"ל בל"י:

תוס' ד"ה סד"א. דאורחיה דקרא דסיפא מפרש לרישא. וצ"ע דבסנהדרין (טו ב) בד"ה אימא כתבו להיפך בהמה כתיב בתריה לאקושי בהמה לאיש:

בא"ד ועי"ל כו' משום גז"ש דט"ו מחה"ס כו' דפטר להו כו' מהל"מ. הב"א הביא בשם הצל"ח דאף דאין למדין מהלכה מכל מקום היכא דלמדין מגזרה שוה דבר המפורש למדין גם כן ההלכה והוסיף הוא וסוגיא דשמעתין אזלא לר"א ואיהו יליף בפר"א דמילה ט"ו מחה"ס לענין מכשירי מצה כו' עיין שם. ול"ד הרב ז"ל דהא פרכינן לקמן גם לרבנן אלא נשים מנ"ל. אלא דגם רבנן ילפי ט"ו חה"ס מחה"מ בסוכה (כז) לענין דלילה הראשונה חובה. ולכן ילפינן גם להיפך אף דבר הלכה. וכ"מ מהצל"ח גופיה לקמן (פא ב) דאפי' בהיפך ילפינן: