רש"ש על פסחים לב:

גמרא ת"ר האוכל תרומה פחות מכזית כו'. משנה מפורשת היא בפ"ז דתרומות מ"ג ולפלא שלא העירו בזה בעלי הגהה:

גמ' אי דלית בה ש"פ קרן נמי לא לשלם. פשוט דל"פ כן אלא משום דלית בה נמי כזית אבל אי איכא כזית ודאי אפי' לית בה ש"פ מחייב קרן וחומש לרבנן דא"ש מדכתיב כי יאכל. ואליבא דאמת ודאי כ"ה דהא האי ונתן דרשי לעיל לדבר הראוי כו'. ולחנם נתחבט בזה הכ"מ בפ"י מהל' תרומות הלכה כ"ד:

תוס' ד"ה ההוא. אבל כל פירות ישלם להכי כ' ונתן כו' שהפירות של נתינה כו'. נראה כוונתם למעוטי לקט כו' השנויין בפ"ו דתרומות מ"ה דאין משלמין מהן כמ"ש שם הר"ש והרע"ב הטעם ע"ש. ולע"ד נל"פ כוונת הגמרא דר"ל דונתן אתיא דאין התשלומין נעשין תרומה אשר למודן הוא מאת הקדש דבר הראוי כו' אלא משעת נתינה ולא משעת הפרשה והוא כרבי בתו"כ ובירושלמי: