רש"ש על פסחים כג:

גמרא אלא גיד נימא דאסור. קושיית הגה"ש בכאן נ"ל ליישב בג' פנים. א' דע"כ לא חלקו התוס' בין חלב לגיד אלא למ"ד דנוהג בשליל (ע"ש ותבין) ופרכת הגמרא הכא למ"ד דא"נ. ב' י"ל דפה אזיל הש"ס לל"ק (בחולין עה) לריו"ח דאפי' בהטילה נפל חלבו כחלב בהמה. ג' דא"ת דקרא איירי בהפילה אם כן נוכל לומר ג"כ בהפילה נפל שעדיין לא נתקשרו אבריו בגידין ע"ש בר"פ המקשה:

גמ' יתיב כו' מנין לכל איסורין כו' ומאי ניהו חמץ בפסח ושה"נ. לכאורה מזה סתירה קצת למש"כ בהגהותי למ"ר (בראשית פע"ה אות ה) בשם התוס' דאין לשון כל נופל על פחות משלשה:

רש"י ד"ה במאי פליגי. דאין לך איסורים בדבר כו' להתיר הנאה אלא כו'. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה חולין בעזרה (בסופו). ואותו לר"מ כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה קא סבר. האי תנא. ל"י מדוע קרי ליה תנא הכא: