רש"ש על פסחים טז.

גמרא מי אמר שמואל כו' קרי כאן והבשר כו'. הקשה הגרע"א ז"ל למה תלי הקושיא על שמואל הא ר"מ ס"ל לכ"ע דטומאת עצמן דאורייתא ולטמא אחרים לא. ול"נ דלר"מ איכא למימר דלטמא קדשים מודה דהוי דאורייתא:

גמ' הכשר מרישא דקרא ש"ל כו'. לכאורה האי צריך לרבויי שאר משקין דמכשירין כדאיתא בתו"כ ורש"י הביאו בקוצר (בחולין טז) ונראה דתיבת יטמא דסיפא ק"ל דמיותר א"א דקאי אהכשר. וכ"נ שהבין המהרש"א ברש"י ד"ה ותלושין וכה"ג דקדק רבינא לקמן (יח):

תוס' ד"ה חד. וכיון דגלי לן כו' ה"ה באידך. הן בתו"כ מוקי לי' לקרא דוכי יותן כו' דבא לאשמעינן דאפילו שרץ עצמו אינו מטמא בלא הכשר (וק"ל מדוע נד הגמרא משנויא דתו"כ) ומנין לרבות שאר משקין ומכ"ח אין ללמוד דמה לכ"ח שמטמא מאוירו ומסיק דיליף מגז"ש מים מים ע"ש. וא"כ י"ל דה"ה לענין מחוברין ותלושין: