רש"ש על פסחים טו.

גמרא אילימא הא ר' יהושע דתנן חבית כו'. קשה אכתי מ"ד התם ספק טמאה מדאורייתא כמ"ש התו' והכא טהור וטמא (עמ"ש בשבת ג ב ד"ה תפשוט) כדפריך לעיל:

רש"י ד"ה מדברי ר"ח. דמטמא לי' מדרבנן כו'. ל"י מה דחקו לפרש דוקא אליבא דרבינא דמקרא מלא דה"כ ואי דלא מסתבר לי' לעשות טמאה דרבנן דאורייתא מה יעשה בדלקמן סע"ב באוקימתא דר' ירמי' דשם מוכרח לאמר כן וכדפי' שם בעצמו:

רש"י ד"ה יניחנה במקום התורפה. דכיון דא"ר אלא להדלקה. נ"ל דלא כתב כן אלא לפי הס"ד דהשתא דלא נחית לחלק בין גרמא לבידים. אבל למאי דדחי לי' לחלק בזה י"ל דאסור להדליקה עי' לקמן (כ ב) תד"ה הא וכן איתא בירושלמי שם אהא מתניתין מדברי שלשתן תלויה אסור לשורפה: