רש"ש על פסחים קי.

גמרא אמאי נמלך הוא. פי' ואמרינן לקמן ע"ב נמלך אין בהם משום זוגות:

גמ' דילמא חליש ומתרעי. נל"פ ויחלה כמו קצירי ומריעי שכיב מרע:

גמ' דמו בראשו. הוא לישנא דקרא (יהושע ב יט) ועפרש"י (נדה יז):

גמ' ואס"ד עשרה כו' היכי כו' ותקנו כו' לידי סכנה. ק"ל הא לקמן ע"ב אמר דלענין כשפים מיהא חיישינן וא"כ מ"מ יקשה דהא לעיל פרכינן על הד' כוסות היכי מתקני כו' ופירש הרשב"ם והתוס' דאפילו כו' קפריך משום חששא דכשפים:

גמ' דרבא אפקינהו לרבנן בד"כ. לכאורה אכתי ה"ל למיחש לכשפים עיין רשב"ם וי"ל ע"פ הא דאיתא (בחולין סד"ז) אין עוד מלבדו אפילו כשפים כו' שאני ר"ח דנפישי זכותיה ולא פריך אלא על תקנה שהיא לכ"א ועוד י"ל ע"ד שכתב הרא"ש בסימן כ"ה במשנה בשם ה"ר יונה:

[גמ' פרח פרחייכי. נ"ל דרשב"ם היה גורס פרכייכי בכ"ף] :

ברשב"ם (בסה"ע) אשר אתנה מצודדות כו'. כצ"ל: