רש"ש על נדה ט:

רש"י ד"ה אלא אפי' פיחתה. ושניה לתשעים ושנים. כצ"ל:

רש"י ד"ה שניה דיה שעתה. עד שתתחזק כשאר חזקות. כצ"ל:

תד"ה פיחתה. ומיהו כו' אבל ראתה היום ואחר ט"ז יום כו'. לכאורה תמוה דהתם אין ראיה השניה נראה דילוג כמש"כ התוס' שם. אבל הכא השניה דלצ"ב היא בדילוג דהא הראשונה היתה לצ"א. ונ"ל משום דפי' דלצ"א דהכא איננו לזמן ראייה הקדום לה. אלא לזמן התחלת זקנתה. ולכן הראייה השניה דכאן ג"כ אינה נראית דילוג אלא הפלגה לצ"ב יום. אבל היכא דהפלגות היו שוות. הראשונה מן המנין לכ"ע אף לשמואל דאמרינן דמחמת מיעוט דמיה מפני זקנתה איננה רואה אלא מצ"א לצ"א יום ודו"ק. ועמש"כ לקמן (סד) דרך אחר בישוב דבריהם דהכא: