רש"ש על נדה נז:

גמרא וקתני נמצא על שלה אותיום כו'. ה"ה דה"מ למיפרך מרישא מנמצא על שלו. אלא משום דעל צד הראשון פריך מן לאחר זמן שהוא בנמצא על שלה. מסיק מינה גם על צד השני:

רש"י ד"ה דאיזדקרא. ואע"ג דעברה בשוק ש"ט כו'. משמע קצת מפירושו דלתירוץ זה נמי מיירי בעברה בשוק ש"ט. ולא כן פסק בשו"ע סי' ק"צ סעיף י"ב וע"ש בס"ט ס"ק ל"ג:

תד"ה אימור. כדאמר בר"מ והלל כסבורה כו'. כצ"ל והקוים למחוק:

תד"ה ובמגעות. וכ"ש הכא דאין כאן כתם. כצ"ל ומלת אלא למחוק וכ"נ מהמהרש"א ואלא שבר"ד ט"ס:

בא"ד ונראה דקאי אנמצא על חלוקה כו' וקאמר כו' טמאה. הגהת מהר"ם כאן אינה מוכרחת כמבואר. אך ק"ל למה דלג התנא מטומאת עצמה דאיירי בה ונקט מגעות והסיטות:

תד"ה קתני. וי"ל דהתם דרוב ימיה טמאים כו'. הוא לפי דבריהם לעיל בד"ה ת"ש בסופו א"נ כיון כו'. ומה שסיימו כאן אבל הכא כו' שאין רק שעה מועטת כו'. הוא לפי מש"כ שם תחלה ומשני דמזמן רחוק כו'. וכן בד"ה אימור: