רש"ש על נדה לא:

במשנה. וא"ח עליהן על ביאת מקדש. עתוי"ט. ומש"כ א"ה לדידיה קשיא ודאי מאי א"ח כו'. ול"נ דהרמב"ם יפרש דכינוי דעליהן מוסב על הכותים עצמן. (ותדע דהא משכב תני בל"י והל"ל עליו. אולם לפי מה שפי' הא"ר כעליון ששוכב עליו אין מזה ראיה דל"ר דנקיט י"ל דקאי על תחתון ועליון הנזכרים. אבל תימה שהוא דלא כמסקנת הגמרא) ור"ל דאם נגע בהן אדם ונכנס למקדש. וזה שלא כדברי התוס' לקמן (לג ב) ד"ה שדרס. ועי' מל"מ שם הלי"ז שתירץ ג"כ עד"ז. ונראה דהתוי"ט בעצמו הרגיש ג"כ בזה במש"כ בדבור הסמוך לקמן וזה מחזיק כו'. ומש"כ עוד וראיתי בת"כ כו' דאחרים אומרים ונשא עונו דבכבוס בגדים כו'. תמוה דמנ"ל דאחרים פליגי על דרשה דלעיל דהאי ונשא עונו לא קאי אלא על ובשרו לא ירחץ:

תד"ה תחתון. והיסט נפ"ל מאשר יגע בו הזב. כצ"ל:

בסה"ד כדאמר איזהו מגעו כו'. עי' לעיל (ו) רש"י ד"ה וכ"ח המוקף. ולקמן (לג) בד"ה וכ"ח בהיסט: