רש"ש על נדרים עז:

גמרא א"ר אר"נ הלכה כו' ובקרובים. לכאורה בכדי נקטי' דמשנה ערוכה היא בספ"ב דנגעים כה"נ אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו ואפי' ר"י ל"פ שם אלא בנדרי אשתו:

ר"ן ד"ה תניא האומר. ואליבא דר"א שאמר בעל מפר כו'. הוא במשנה לעיל (עה):

רא"ש ד"ה חכם. כמו את בריתי הפר. כצ"ל:

רא"ש ד"ה שיכול. ועוד אי לאו מיעוטא כו' מנ"ל דחכם אינו מפר. לפמש"כ רש"י בברכות (כא) ד"ה שאינו טעון לפניו וע"ש בגה"ש. אין זה קושיא ועמש"כ ברפ"י דזבחים ברש"י ד"ה ועל היסוד: