רש"ש על נדרים לב:

גמרא השטן בחושבניה שס"ד. יומא (כ) וע"ש:

שם ובנה עליה מצודים גדולים אלו עונות ומצא בה איש מסכן חכם. כצ"ל. והטעותים נמשכו מפסוקי (ז' כו: ד' יג):

שם החכמה תעוז לחכם זו תשובה כו'. כצ"ל:

ר"ן ד"ה ראש הגויה. שנימול. ול"נ לפרש דר"ל תאות המשגל דאינה ברשותו ש"א דלפעמים כשרואה אשה יפ"ת נכנס בלבו הרהור עבירה:

במשנה אבל משאיל לו חלוק וטבעת כו'. לקמן בגמרא הגי' טלית קודם לטבעת וכ"ה בהר"ן כאן ובפסקי הרא"ש ובמשנה שבירושלמי והיא יותר נכונה: