רש"ש על נזיר ו:

גמרא א"ה ליסתור כולהו אר"ל כו' זאת תורת הנזיר כו'. קשה מדוע לא מתרץ בדרשה דברייתא דלקמן (יט ב) אליבא דר"א והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים. הביאו התוס' בד"ה קסבר ר"א. וי"ל דרצה לתת טעם ג"כ להא דסותר שלשים ע"ש בתד"ה ה"ג נטמא:

שם ריו"נ אומר א"צ כו'. בס"י הגי' רבי אומר עי' א"מ וב"ר והגהת הב"ח. ול"נ דא"א לגרוס רבי דא"כ איך ס"ד דב"פ כוותיה ולא עד בכלל כמש"כ התוס' והא מצינו לו בערכין (יח) דס"ל עו"ע בכלל: