רש"ש על נזיר ד.

גמרא מושבע ועומד עליו מה"ס. ר"ת פירשו בלשון תמיה. וק"ל מדוע לא אוקמיה ביין של מע"ש בירושלים וכן איתא בספרי ריהג"א לפי שהוא אומר ואכלת לפני ה' כו' ת"ל מיין ושכר יזיר. וכן תרומה משמע ביומא (עד ב) דמצוה מה"ת לאכלה דאמר שם ולא אביא אה"ת שהיא בקום אכול. ועי' ג"כ פסחים (סד ב) וי"ל:

תד"ה מיין ושכר. דהא כבר כתיב מכל אשר יעשה כו'. התוי"ט העתיק האי קרא בשיבוש ע"ש:

תד"ה לאלופי. אלא איין ולאפוקי כו'. כצ"ל ומלת ושכר נראה למחוק: