רש"ש על נזיר מח.

תד"ה אין לי. וס"ל דגמר אחוה אחוה מבני יעקב כו'. ק"ל דהא התם ביבמות פריך ולילף מעריות ומשני דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך כו' עד מדדמי ליה ילפינן. והכא לתרוייהו ל"ד. ואדרבה טפי דמי לאשת אח דבפ' קדושים כתיב לישנא דאחיו ב"פ והכא נמי כתיב ולאחיו. אך לפי מה שהביאו התוס' בריש יבמות מהת"כ ומהירושלמי דקרא דקדושים מיירי דוקא מאשת אח מאביו איכא למימר דבאמת יליף מהתם דדמי ליה אך דברי התוס' עדיין אינם מיושבים. ועוד תימה דאישתמיט לכתה"ג הת"כ במקומו דדריש מהיקשא דלבנו ובתו שהוא יורשם אף אחיו ואחותו שהוא יורשם. הביאו הרי"ף והרא"ש בהלק"ט:

בא"ד ול"ל האי צריכותא דלקמן כו' דל"ל הנך סברות דלקמן כו'. ק"ק דהרי האי תנא קאמר נמי דמשפחת אביו עדיפא מהא דכה"ד דמטמא לאחיו מן האב כו'. וא"כ אי לא כתיב לאביו ה"א דלאמו אתי למעוטי אביו דמיטמא ליה. וי"ל: